#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג. עד. ערל האם מותר במעשר שני (מה צדדי הספק ומה נפשט)?<p dir=""rtl"">[ומה הדין במעשר ראשון?]</p>"	"שאלו את רב ששת האם כמו שילפינן פסח ממעשר לאנינות כך ילמדו להיפך מעשר מפסח לערל או שחמור מקל ילפינן קל מחמור לא ילפינן.<p dir=""rtl"">למעשה נפשט דלר&quot;ע שסובר שערל כטמא דכתיב &quot;איש איש&quot; לרבות את הערל אינו אוכל וכן דעת ר' יצחק דיליף ממנו ממנו ג&quot;ש מופנה מעשר מפסח. ר' יוסף הבבלי הוא התנא החולק על ר&quot;ע ואיכא למימר דפליג באם ערל אוכל במעשר (לג' רש&quot;י וע' גרסת תוס').</p><p dir=""rtl"">[מעשר ראשון - לחכמים ודאי אוכל, לר&quot;מ שסובר שמעשר ראשון אסור לזרים אינו אוכל.]</p>"	יבמות עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: 1 ביכורים האם מותרים לאונן וחייבים בביעור, ומנין?	כתיב &quot;לא תוכל לאכול בשערך מעשר דגנך וגו' ותרומת ידיך&quot; הינו ביכורים, לחכמים הוקש למעשר ואסור לאונן וחייב בביעור, לר&quot;ש תרומה קרינהו רחמנא ולא הוקש למעשר ולכן מותר לאונן ופטור מהביעור.	יבמות עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עג: 2 האם יש לאו על ביעור מעשר וביכורים ותרומה בטומאה ומנין?<p dir=""rtl"">ומה הדין אכילת תרומה טמאה ומנין?</p>"	"מעשר וביכורים - אסור מדכתיב &quot;ולא בערתי ממנו בטמא&quot; מכלל שיש איסור, ולאו יש בו מדכתיב &quot;בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדיו כצבי ובאיל&quot; וכתיב &quot;לא תוכל לאכול בשערך מעשר דגנך וגו' ותרומת ידיך&quot; {אלו הביכורים} דהינו מה שהותר לאכול בשעריך כאן לא תאכל.<p dir=""rtl"">תרומה - מותר דכתיב &quot;ממנו&quot; ולא מתרומה ומיעטו רק תרומה שיותר קלה מקודש אבל קודש אסור ק&quot;ו ממעשר [רב נחמן מתיר תרומה טמאה להנות בביעורה מדכתיב משמרת תרומתי אחת טמאה ואחת טהורה שאתה יכול להסיקה תחת תבשילך].</p><p dir=""rtl"">אף שאין לאו לביעור, עשה יש באכילתו דכתיב &quot;בשעריך תאכלנו&quot; לזה ולא לאחר, ולאו הבא מכלל עשה עשה הוא.</p>"	יבמות עג:		
